<h1>הרוקח סימן רכ"ו</h1>
<h2>דף כט:</h2>
בחנוכה צריך לברך לגמור את ההלל דאמר בערכין (דף י') א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק י"ח ימים צריך לגמור את ההלל ח' ימי סוכות וח' ימי חנוכה ויום ראשון של פסח ועצרת. ובגולה כ"א ימים. ואחר ההלל מברך יהללוך עד מלך מהולל בתשבחות. על הנסים מזכיר בתפלה במודים ובברכת המזון בנודה לך ומזכיר אף בתפלת המוספין אבל לא במגן אבות בערב שבת. כדאמר בבמה מדליקין (דף כ') [כ"ד] ואם לא הזכיר בתפלה או לא הזכיר בברכת המזון על הניסים אין מחזירין אותו. בפ' בת' דמגילה (דף ל') בחנוכה קורין פרשת נשיאים וקורין כהן לוי וישראל. ר"ח טבת שחל להיות בחול קיימא לן אין משגיחין בחנוכה תחלה אלא ר"ח עיקר וקרו תלתא כהן עד ועשירית האיפה. לוי עד עולת שבת. ישראל ובראשי חדשיכם. וישראל הרביעי קורא בפרש' חנוכה קרבן נשיא ליומו. א"ר יצחק נפחא ר"ח טבת שחל להיות בשבת מוציאין ג' ספרי תורות וקורין ו' בענינו של יום. השביעי קורא בתורה שנייה וביום השבת ובראשי חדשיכם. קדיש. ומפטיר קורא בתורה שלישית פרשת חנוכה ומפטיר בנרות זכריה רני ושמחי עד חן חן לה, ולא של ר"ח ולא שוש אשיש אם יהיה נשואין כי אם רני ושמחי. וכי מקלע בתרי שבתות שבת ראשונה מפטיר בנרות זכריה. שבת שנייה ויעש חירם. ולפיכך מקדימין דראש חדש משום דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וממאי דסליק מיניה הקורא בתורה מפטירין לפיכך מפטיר בנרות זכריה רני ושמחי ואין מפטירין השמים כסאי. פעם אחת שכח וקרא ארבעה בפרשת החדש שבא בחנוכה ואמר ר' אם לא היה הספר תורה מבחוץ לא היינו צריכין לקרות החמישי בשל חנוכה. דהא אמרינן אין משגיחין בחנוכה ופורים לקרות כל עיקר. כלומר אם לא יקרא כל עיקר אין לחוש. אחר שקרא בתורה אסור לקרות פעם שנייה אלא כהן בלבד קורא במקום לוי.
<h2>דף ל:</h2>
בחנוכה צריך לברך לגמור את ההלל דאמר בערכין (דף י') א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק י"ח ימים צריך לגמור את ההלל ח' ימי סוכות וח' ימי חנוכה ויום ראשון של פסח ועצרת. ובגולה כ"א ימים. ואחר ההלל מברך יהללוך עד מלך מהולל בתשבחות. על הנסים מזכיר בתפלה במודים ובברכת המזון בנודה לך ומזכיר אף בתפלת המוספין אבל לא במגן אבות בערב שבת. כדאמר בבמה מדליקין (דף כ') [כ"ד] ואם לא הזכיר בתפלה או לא הזכיר בברכת המזון על הניסים אין מחזירין אותו. בפ' בת' דמגילה (דף ל') בחנוכה קורין פרשת נשיאים וקורין כהן לוי וישראל. ר"ח טבת שחל להיות בחול קיימא לן אין משגיחין בחנוכה תחלה אלא ר"ח עיקר וקרו תלתא כהן עד ועשירית האיפה. לוי עד עולת שבת. ישראל ובראשי חדשיכם. וישראל הרביעי קורא בפרש' חנוכה קרבן נשיא ליומו. א"ר יצחק נפחא ר"ח טבת שחל להיות בשבת מוציאין ג' ספרי תורות וקורין ו' בענינו של יום. השביעי קורא בתורה שנייה וביום השבת ובראשי חדשיכם. קדיש. ומפטיר קורא בתורה שלישית פרשת חנוכה ומפטיר בנרות זכריה רני ושמחי עד חן חן לה, ולא של ר"ח ולא שוש אשיש אם יהיה נשואין כי אם רני ושמחי. וכי מקלע בתרי שבתות שבת ראשונה מפטיר בנרות זכריה. שבת שנייה ויעש חירם. ולפיכך מקדימין דראש חדש משום דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וממאי דסליק מיניה הקורא בתורה מפטירין לפיכך מפטיר בנרות זכריה רני ושמחי ואין מפטירין השמים כסאי. פעם אחת שכח וקרא ארבעה בפרשת החדש שבא בחנוכה ואמר ר' אם לא היה הספר תורה מבחוץ לא היינו צריכין לקרות החמישי בשל חנוכה. דהא אמרינן אין משגיחין בחנוכה ופורים לקרות כל עיקר. כלומר אם לא יקרא כל עיקר אין לחוש. אחר שקרא בתורה אסור לקרות פעם שנייה אלא כהן בלבד קורא במקום לוי.
